יקבי רמת הגולן בע"מ נ' עמר

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין.

כתבי הטענות

מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, לתשלום 5,482 ₪, בגין יתרת חוב עבור אספקת סחורה בשנת 2006, לעסק שניהל המבקש, כאשר המבקש חתם על ערבות לטובת המשיבה, לתשלום כל חוב של העסק כלפיה. המבקש הגיש בקשת רשות להגן. טענת ההגנה המרכזית שלו הייתה כי בין השנים 2002 – 2005, הפעיל מסעדה בשם "בת העמק" במתחם ששכר לצורך כך. המבקש התקשר בשנת 2002 עם המשיבה להספקת יינות למסעדה. המבקש שילם במשך שנים את מלוא התמורה למשיבה. ביום 25.7.05, השכיר המבקש את המתחם לחברת בת העמק ג.מ. בע"מ, אשר שכרה את המתחם עד יום 1.6.07. לפיכך, אין יריבות בין המבקש ולבין המשיבה והחוב הנטען הנו של החברה האמורה, אשר התקשרה ופעלה מול המשיבה. המבקש טוען כי בשנת 2006, לא היה כלל במושכר ולא קיבל את הסחורה.

טענות הצדדים במסגרת הבקשה

המבקש לא התייצב לדיון של יום 7.12.09 ומאחר והייתה קיימת הזמנה כדין, ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. יצוין כי באותו השלב היה מיוצג המבקש על ידי עו"ד יאיר אוחנה אשר גם הגיש בשם המבקש, את בקשת הרשות להגן.

בבקשת ביטול פסק הדין, אשר הוגשה על ידי המבקש בגפו, ללא ייצוג, מצטט המבקש בעיקר את ההלכות הידועות לגבי ביטול פסק דין. בתצהיר התומך בבקשה, מציין המבקש כי פיטר את בא כוחו מתיק זה ומתיק אחר, עקב חוסר שביעות רצון מהייצוג. המבקש טוען כי לא ידע על הדיון של יום 7.12.09. כמו כן, טען כי אספקת הסחורה נעשתה לחברה ואין יריבות בינו ולבין המשיבה.

המשיבה בתגובתה, טוענת כי ההזמנה נמסרה כדין לבא כוחו של המבקש ומשלא ניתנה הודעה על התפטרות מייצוג, מדובר בהמצאה כדין, גם אם המבקש פיטר את בא כוחו קודם לכן. לפיכך, המשיבה טוענת כי אי ההתייצבות נבע למעשה מזלזול בהליך המשפטי. לגבי סיכויי ההגנה, טוענת המשיבה בעיקר, כי המבקש לא שלח ואף לא טען כי שלח, הודעה על ביטול ערבותו. מכל מקום, טוענת המשיבה כי לפי כתב הערבות, כל עוד לא שוחרר המבקש מערבותו, הוא ממשיך להיות ערב גם לבאים במקומו.

דיון

אין ספק כי הייתה קיימת הזמנה כדין, כעולה מתדפיס הממוחשב של ההמצאות שנמצא בתיק בית המשפט ואשר לפיו, ההזמנה נשלחה בפקס לבא כוח המבקש והתקבלה אצלו בהצלחה. גם המבקש עצמו לא טוען כי בא כוחו לא קיבל את ההזמנה, אלא טוען כי הוא פיטר את בא כוחו ולא ידע על הדיון.

דא עקא, המבקש לא הגיש כל בקשה לבית המשפט לשינוי כתובת להמצאת כתבי בי דין או הודעה על פיטורי בא כוחו. גם לא הוגשה בקשה להתפטרות מייצוג על ידי עו"ד אוחנה עצמו. המבקש גם לא פירט מתי פיטר את בא כוחו מייצוג. משמעות הדבר, כי ככל שגרסת המבקש נכונה, הוא פיטר את בא כוחו וחרף זאת לא מצא לנכון להתעניין בגורל התיק, למרות שידע על קיומו.

התנהלות כאמור מעידה על זלזול בבית המשפט ולכל הפחות חוסר אכפתיות מופגנת כלפי ההליך המשפטי. ויודגש – המבקש לא טען לנסיבות כלשהן שבעטיין לא התעניין בגורל התיק ולא הסביר כיצד לא פנה לבית המשפט מיד עם פיטורי בא כוחו. המבקש גם לא הגיש תשובה לתגובת המשיבה, למרות שאפשרתי זאת.

בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, סבורני כי אלה קלושים, אם בכלל קיימים. אין מחלוקת כי המבקש חתם על כתב ערבות להבטחת חובות העסק למשיבה. אין מחלוקת כי המבקש לא טען ולו ברמז, לא בבקשת הרשות להגן וגם לא בבקשת הביטול, כי נתן הודעה כלשהי, לא כל שכן בכתב, למשיבה, על העברת הבעלות במסעדה לחברה ועל ביטול ערבותו בעקבות כך. המבקש אף לא טען כי המשיבה ידעה על כך ממקור אחר.

דא עקא, בנסיבות אלה, גם אם נראה בסעיף 5 לכתב הערבות כתנאי מקפח (טענה שממילא לא נטענה על ידי המבקש), הרי שעל פי סעיף 15(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1968, שומה היה על המבקש להודיע למשיבה מיד עם השכרת המקום לחברה, כי ערבותו מבוטלת וזאת על מנת שהמשיבה לא תמשיך ותסתמך על הערבות, להבטחת תשלום הסחורה שהיא מממשיכה לספק למסעדה.

כיצד יכולה הייתה המשיבה לדעת כי הבעלות במסעדה התחלפה וכי מבחינת המבקש, ערבותו אינה תקפה עוד להבטחת סחורה שתסופק למסעדה, אם המבקש לא יידע אותה על כך. בנסיבות אלה, לפי הדין, ממשיך להיות המבקש ערב לסחורה סופקה לאחר מכן למסעדה שכן הדבר נעשה בהסתמך על הערבות שניתנה ואשר כאמור לא ניתנה כל הודעה למשיבה על ביטולה.

די באמור לעיל כדי להגיע למסקנה כי, גם אם כל העובדות שנטענו בבקשה הנן אמת, אין למבקש הגנה מפני התביעה.

זאת ועוד והרבה למעלה מן הדרוש: המבקש צירף את הסכם השכירות עם החברה, אולם לא צירף כל ראיה כדי להראות שהוא לא נמנה עם הבעלים של החברה האמורה. כך למשל, לא צורף דו"ח רשם חברות לגבי החברה. על אחת כמה וכמה שהיה לכך מקום, כאשר שם החברה ("בת העמק ג.מ. בע"מ") הנו דומה ביותר לשם העסק שניהל המבקש ("בת העמק"). כמו כן, המבקש טען שהשכיר את המתחם למרדכי טולדנו. המבקש לא נתן הסבר לראשי התיבות הרשומים בשם החברה ("ג.מ.") ואשר ייתכן ומייצגים את שמו הפרטי שלו גלעד ושל מרדכי טולדנו.

לסיכום - נוכח מסקנתי בדבר הזלזול ולכל הפחות חוסר אכפתיות שגילה המבקש מההליך המשפטי ונוכח העדר סיכויי הגנה, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪ + מע"מ תוך 30 יום מהמצאת החלטתי זו למבקש.